אפשר לומר שהכל התחיל בנגינה על גיטרה, בגיל 12. או אולי, בתום השירות הצבאי, בנסיעה עם תרמיל על הגב להודו הרחוקה. מישהו ברחוב הקשיב לנגינת חליל הודי, הוא לא ידע שדודו גם מקשיב, ושחייו ישתנו עקב כך. היה זה המקרה הראשון בשרשת ארוכה של חסדי מקריות שמאוחדים רק בנחישות ובהתמדה. כי שוב, כאילו במקרה, בקעו מהרחוב צלילי נגינת מיתר קסומים ומשכו אותו אליהם. הוא ניסה לברר, לגלות שמות, כלים, מקומות לימוד, נקודות חיבור. שני שמות עלו ובאו: ויליאט חאן, זיה מוהיאודין דאגר, שני נגנים גדולים, אגדתיים. אבל איך מגיעים אליהם?
הודו הגדולה והסבוכה התפתלה סביבו, היא הרימה אותו בסחרוריה הקדחתניים והניחה אותו בוורנאסי, על גדות נהר הגנגה הקדוש. העיר העתיקה סיפקה בסיס להכרות ראשונית עם עולם כלי המיתר והמוזיקה הקלאסית ההודים. הוא למד סיטאר ממורה בשם ברנט, חקר, התאמן, והמשיך לדלהי, עיר הבירה, כדי ללמוד לנגן על רודרה-וינה, כלי מיתר עתיק, נדיר, קשה לנגינה. הנגן שמשודין פארידי פתח בפניו דלת לעולמה המיוחד, כמו גם לעולם יחסי המורה-תלמיד (גורו-שישיה-פארמפרה) שזר כל כך למי שאינו הודי. הוא התרכז בלימודיו, רחוק מבית ומחברים. המיתרים חרצו ערוצים עמוקים באצבעותיו. בתום שנתיים של לימוד, זכה לפגוש, בברכת המקרה, את בהאודין דאגר, בנו של גדול נגני הרודרה-וינה בהודו, זיה מוהיאודין דאגר המנוח. בשנת 1998 החל ללמוד אצלו. בתום ארבע שנות לימוד מפרכות, פגש גם את סוג'אט חאן, בנו של נגן הסיטאר האגדי ויליאט חאן והזמין אותו להופיע בישראל. סוג'אט פרש עליו את חסותו, ותחת מלגה מיוחדת מטעם ממשלת הודו, לימד אותו את רזי הסיטאר והנגינה עליו.
כיום, לאחר יותר מעשר שנות לימוד בהודו, מתגורר דודו בישראל מלמד ומורה לסיטאר ולוינה ומפליא בנגינתם. מוריו באים מדי פעם לבקרו ולהופיע.
המורים שלי
באהאודין דאגר
באהאודין, נגן רודרה-וינה וזמר, מייצג את הדור ה-20 בשושלת דאגר. הוא החל את לימודיו בגיל 7 מאימו פארמילה דאגר על סיטאר,ולאחר מכן סורבאהר ורודרה וינה מאביו אוסטאד זיה מוהיאודין דאגר, גדול נגני הרודרה-וינה במאה העשרים.
ב-1990 נפטר אביו, ובאהאודין המשיך ללמוד מדודו, אוסטאד זיה פארידאודין דאגר, זמר ומורה דגול, שרבים מתלמידיו הם האומנים המפורסמים ביותר בתחום הדרופאד כיום.
באהאודין מפתח את הראגה בדרך ייחודית לו שהיא שילוב של הידע שקיבל מאביו ומדודו, עיבוד של היכולת הוירטואוזית בנגינת הוינה ולדרך הפיתוח של הראגה בממימד הווקאלי של זמר .
באהאודין זכה במגוון פרסים על אומנותו. הוא מופיע על הבמות הנחשבות ביותר בהודו ובעולם והוציא מספר דיסקים. הוא מלמד רודרה-וינה ושירה, ובכך ממשיך את מסורת הדהרופד של משפחת דאגר.
Ustad Bahauddin Dagar / Rudra Veena
Raga Kousi Alap – Jor
באהאודין דאגר מנגן קטע מתוך ראגה בגשרי
סוג'אט חאן
סוג'אט חאן הוא בנו הבכור של נגן הסיטאר האגדי, ויליאט חאן. דור שביעי במסורת המוזיקלית (גהראנה) של אימדד חאן. סוג'אט החל את לימודיו מאביו בגיל שלוש. בגיל שש הופיע את הופעתו הראשונה. הוא מנגן בסגנון הנגינה המיוחד שפותח על ידי אביו, סגנון ה"גיאקי הנג". בסגנון זה מחקה נגינת הסיטאר את דקויות הקול האנושי. בנוסף להיותו נגן סיטאר מבריק, התפרסם סוג'אט גם בזכות קולו הערב. הוא נוהג לשיר מוזיקה קלאסית, שירי עם ושירים סופיים.
סוג'אט מופיע ומנגן בכל העולם. הוא הוציא מספר רב של דיסקים, ואף היה מועמד בשנת 2004 לפרס הגרמי היוקרתי על תקליטו "גשם" (Rain). סוג'אט ידוע כסמכות מובילה בתחומו, הוא מכהן כפרופסור באוניברסיטת UCLA ומרצה באוניברסיטאות אחרות בארה"ב ובעולם.
סוג'אט חאן מנגן ושר ראגה 'יאמן קיילאן'
סוג'אט חאן מנגן ושר 'בהיראווי'
ריטויק סניאל
סניאל הוא זמר דהרופאד מהמובילים ביותר בהודו כיום .תלמידם של זיה מוהינאודין דאגר ואחיו זיה פרידאודין דאגר משנת 1963. בנוסף להיותו זמר ומלחין מחונן, סאניל ידוע בהישגיו האקדמיים בתחום המוסיקה ההודית הקלאסית ובדהרופאד. סאניל מכהן כפרופסור וראש האקדמיה למוסיקה ב: BHU – אוניברסיטת ווראנאסי, מלמד ומופיע בהודו ובעולם. תרומתו לסגנון הדרופאד בהפצתו בהודו ובעולם הן בהופעות, הקלטות והוצאת ספרים ומאמרים היא רבה ומכרעת.
ריטויק סניאל
ריטויק סניאל
שאמשודין פארידי דאסאי (1936-2011)
"ע'י הסופים ממסדר הקדרי מוסיקה נחשבת כדרך לאלוהים"מתוך כתבה בלינק המצורף: www.swaratala.blogspot.co.il/2007/05/shamsuddin-faridi-desai-qadri-sufis.html
שאמשודין פארידי היה נגן וינה (בינקאר) מהאסכולה הישנה למסורת גוהר באני. הוא למד את נגינת הוינה מאביו מוחמד פרידי דאסאי בסגנון המקושר לבנדה עלי חאן האגדי.
סגנון הנגינה, פיתוח הראגה, הכלי (גוף מבמבוק או עץ טון וסריגים הדבוקים לגוף ע'י ווקס של דבורים), היציבה היוגית שבה מנגנים ויותר מכל הדרך הרוחנית בה יש להתייחס לוינה ולמוסיקה ייחדו את שמשודין למעין תופעה בסצינת המוסיקה ההודית הקלאסית. לשמשודין היו מעט הקלטות של וינה (מארכיב הרדיו ההודי ומאקאר – צרפת). ואת רוב ההופעות שלו הופיע בדארגות(קברי צדיקים סופים) בחייו שאמשודין בחר בדרך הרוח על סיבוביה השונים והמוסיקה שירתה יופי וחן של עבודה אלוהית ללא פשרה למטרות פופולאריות או פרנסה.
השיעורים שקיבלתי ממנו ב 1997-8 מהדהדים בעוצמה גוברת ככל שעובר הזמן ועל כך אני אסיר תודה.
את דרכו ממשיכים היום בניו: זהיד חאן פארידי דאסאי – רודרה וינה ואחיו נסיר חאן דאסאי – סיטאר.
שאמשאודין פארידי דסאיי
שאמשאודין פארידי דסאיי